<h1>ארחות חיים הלכ' ברכו סימנים ג'—ד'</h1>
<h2>דף יב.</h2>
הקדים ברכה ראשונה לשניה בין ביום בין בלילה בין לאחריה בין לפניה יצא לפי שאין סדר לברכות. וביאר רבינו האיי גאון ז"ל דסדרן אינו מעכב אבל ודאי צריך לקרות את שתיהן וכן פסקו הגאונים בין ביחיד בין בצבור וכן פסק הרשב"א ז"ל. בשחר פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב וסיים ביוצר אור יצא. וכן בערב פתח במעריב וסיים ביוצר אור לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא שהכל הולך אחר החתימה. וכל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית אמת ואמונה ערבית לא יצא שנאמר להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. פי' בברכת אמת ויציב מספר ומאריך בחסדיו של הקב"ה אבל בלילה יש להגיד אמונתך לפיכך אומר אמת ואמונה ערבית כמו שכתוב ואמונתך בלילות. ואמרו בדרש וכי מה אמונה יש כאן לפי שאדם נפשו כואבת עליו בלילה מטורח המלאכה שעשה ביום וכשישן בלילה נשמתו עולה לרקיע ואינו רוצה לשוב בקרבו ואומר לה הקב"ה שובי אל גוייתך שאיני רוצה לאבד אמונתי כנגדו שהוא האמין בי והפקידה אצלי ואמר בידך אפקיד רוחי ועושה הקב"ה אמונה ומחזירה אליו ובבקר עשה לו נס ומחדש כחו ואינו מרגיש מכל מה שטרח אתמול וזה הוא בבקר חסדך ואומר חדשים לבקרים רבה אמונתך. ועוד כי ברכת אמת ויציב נתקנה על רוב החסד שעשה לנו השי"ת שהוציאנו ממצרים ובקע לנו הים ואמת ואמונה נתקנה על העתיד שאנו מצפים להקב"ה שיגאל אותנו מיד מלכים ומיד עריצים. ברכה שלאחריה אמת ויציב וזאת הברכה נתקנה על דרך ג' פרשיות שבק"ש. אמת אלהי עולם מלכנו כנגד פרשה ראשונה שהיא קבלת מלכות שמים. ואשרי איש שישמע למצותיך כנגד פרשה שניה והיה אם שמוע שהיא קבלת עול מצות. אמת ממצרים גאלתנו כנגד פ' ציצית שהיא להכיר שאנו עבדיו שפדאנו מבית עבדים ולקחנו לו לעם סגולה ונתן לנו מצות ציצית לאות כמנהג היום שנותנים אותו אל העבדים הקנויים: ויש בתחלת הברכה הזאת ט"ו תיבות מתחילו' בוא"ו הטעם כי במעשה הווי"ן חשדוהו למשה שגנב ט"ו שקלים והוא שם אותם בווי העמודים והותירו ט"ו ווי"ן שנאמר והמלאכה היתה דים והותר ובאו אלו הט"ו ווי"ן לפני הקב"ה להוציאן מן החשד. וי"א שאלו הט"ו ווי"ן נקבעות כנגד ט"ו מעלות שבתלים וכנגד ט"ו שבחים שבישתבח והשבחות הם ווי העמודים המעמידים את העולם כדאיתא בהגדה. ובברכה ראשונה אומר קדוש וברוך לאל ברוך.
